המלאכים חוזרים והם לא יקחו אתכם לגן עדן. ספר שני בטרילוגיית המלאכים
מלאכים של אש - ל"א וותרלי
ז'אנר - נוער, פנטזיה
519 עמ', הוצאת דני ספרים
519 עמ', הוצאת דני ספרים
זה הספר השני בטרילוגיית המלאכים ולמי שלא קרא את הראשון להלן סיכון קצר:
ווילו היא נערה עם כוחות.
כשאתם שומעים את המילה "מלאך" סביר להניח שמה שעולה לכם בראש הוא מילים כמו נחמה, חמלה, אהבה ועוד מילים יפות. אבל מסתבר שזה לא בדיוק כך.
ווילו היא נערה עם כוחות. היא יודעת לקרוא את העתיד של האנשים רק מלגעת בידיהם, ואין לה מושג איך היא עושה זאת. באחת "הקריאות" שהיא עושה לנערה אחרת היא מגלה שיש מלאכים שמתהלכים בינינו אבל אף אחת מהמילים היפות לא באמת מתאימה להם.
המלאכים שמתהלכים על פני כדור הארץ הגיעו מכוכב אחר, כוכב גוסס, והם ניזונים מההילה של בני האדם. האדם "הנאכל" רואה רק את יופיו של המלאך ובטוח שהוא כאן כדי להגן עליו למרות שבפועל הוא מזיק לו ומזיק לו מאד.
ווילו מגלה לתדהמתה שהכוחות שיש לה לא הגיעו אליה במקרה. היא מגלה שהיא חצי מלאכית וברגע הגילוי כל חייה משתנים. היא חוברת לאלכס, קוטל מלאכים, ויחד הם מנסים להבין מה באמת קורה ואיך ניתן לעצור את המלאכים.
בספר השני "מלאכים של אש" אנחנו פוגשים את ווילו ואלכס מייד לאחר סיום הספר הראשון, כאשר הגל השני של המלאכים החל להגיע לכדור הארץ.
אלכס מקים מחדש את החמ"ל שלו בעזרתה של קארה - קוטלת יפהפיה שהכירה אותו ואת אחיו לפני שנתיים.
החבורה החדשה לא ממש בוטחת בווילו וחודשת שהחצי המלאכי שלה יגבר על החצי האנושי שבה. למרות שהיא מצילה את חייהם יותר מפעם אחת עדיין הם לא בטוחים בכוונותיה.
וכדי להוסיף למתח שגם ככה קיים בחבורה, ווילו מגלה את סב שגם הוא כמוה חצי מלאך. הקשר ביניהם מיוחד מאד ולמרות שווילו מבהירה את יחסה לאלכס, סב לא מסתיר מה יחסו אליה ומה היה רוצה שיקרה ביניהם.
בין אימוני הירי החבורה מבינה שמועצת השרפים - שניים עשר המלאכים המייסדים של אומת המלאכים, אמורה להגיע לכדור הארץ ויש לה תכניות חדשות לגבי העולם שלנו ולגבי התושבים שבו.
האם תצליח החבורה להרוס את תכניות המלאכים? האם האהבה הגדולה בין ווילו ואלכס תשרוד או שהקשר בין שני חצאי המלאכים יגבר עליה?
הספר לא קטן - יותר מ 500 עמודים אבל לרגע לא משעמם בו. יש בו הכל - מתח, דרמה, אהבה, תככים, פנטזיה ומה לא.
כמו הספר הראשון גם הספר הזה סוחף ואני ממש מקווה שהשלישי יתורגם במהרה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה